<h1>רבינו יהונתן מלוניל — חגיגה</h1>
<h2>דף ב:</h2>
[חגיגה ב' ע"א] הכל חייבין בראיה וכו', במצות יראה כל זכורך שצריך להתראות בעזרה בהבאת קרבן כדכתיב [שמות כ"ג] לא יראו פני ריקם. חוץ מחרש שוטה וקטן, דלאו בני דיעה נינהו ופטורים מכל מצות, וחרש דומיא דשוטה שאינו מדבר ואינו שומע הא אי הוה מדבר ואינו שומע הרי הוא כפקח לכל דבריו. וטומטום, אע"פ שביציו מבחוץ שפשיטא לן שזכר הוא אפילו הכי פטור מאחר שאינו נקרע עדין. ואנדרוגינוס, שיש לו זכרות ונקבות כיון שאינו כשאר זכרים דממעטינן להו מריבוי זכורך. ונשים, מזכור ואע"ג דמצות עשה שהזמן גרמה הוא ונשים פטורות בעלמא הכא איצטריך למעוטי דסד"א נילף ראיה ראיה מהקהל מה התם נשים חייבות קמ"ל זכור להוציא את הנשים. ועבדים שאינן משוחררים, ועבדים שהטבילום ומל אותם לשם עבדות ונכנסו תחת כנפי השכינה ומחויבין בכל מצוה שהאשה חייבת בה אבל אסור (בבן) [בבת] חורין (ו)כיון שלא שחררו אדוניו, ודייק בגמרא למה לי למתני שאינן משוחררים פשיטא דאי הוו משוחררין לא הוה פטר להם, ומשני דמיירי בחציו עבד וחציו בן חורין ואפילו הכי פטורין (ד)[כ]בית הלל אליבא דמשנה ראשונה (ומתרץ לאיתויי מי שחציו עבד ומי) שהיה עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד ואין כופין את רבו לשחררו, ובגמרא דייק הכל לאיתויי מאי, ומתרץ לאיתויי מי שחציו עבד וחציו בן חורין אליבא דמשנה אחרונה שחזרו בו בית הלל משום [דלישא] שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול יבטל והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר [ישעיה מ"ה] לא תהו בראה לשבת יצרה ומשום שחביבה ליה אקדמה למשנה אחרונה ממשנה ראשונה דהיינו ועבדים שאינן משוחררין ועוד כיון דאקדמה בדרך [אגב] ולא בפירוש לא קשיא מ[י]די מאי טעמא אקדמה. והחגר והסומא והחולה והזקן שאינן יכולין (לעמוד) [לעלות] ברגליו כלהו הא נפקי משלש רגלים דהוה ליה למכתב שלש פעמים אלא בא ללמדנו מי שיש לו כח ושיכול לעלות מאליו מירושלם לעזרה בלא עזרת שום אדם בעולם, וסומא בשתי עיניו נפקא נמי מהכא שכיון שאינו רואה כלל אינו יודע אי זה דרך ילך לעזרה וצריך שירכיבנו איש בן דעת על כתפו, אי נמי ממעטינן ליה מהיכא דממעט ליה יוחנן בן [דהבאי] לסומא באחת מעיניו, ורבנן אע"ג דפליגי עליה אבל בסומא בשתי עיניו מודו ליה וממעט ליה מדכתיב יראה בלא יוד שנית וקרינן יראה בשני יודין כדרך שבא לראות בא לראות מה בא לראות בשתי עיניו שיש לו ראיה שלימה כך לראות בשני עיניו שהאיש הנראה לפני השם יהיה ראייתו שלימה. ושאינו יכול לעלות ברגליו, אע"פ שהוא [בריא] ברגליו כגון מפונק איש מעונג אשר לא נסה כף רגלו הצג על הארץ.
